סיפורי ההומור

אני ממליץ לכם ילדי כיתה ב' על סיפורי ההומור:



גוחא, הרשלה וחלם.



סיפורים אלה הגיעו מפולין ומארצות ערב לישראל שלנו.



הדברים המשותפים לסיפרים שהם מצחיקים, לא חכמים...



יש לדמויות שמות מצחיקים:



הרשלה הוא איש שמטייל בכפרים.



ג'וחא הוא איש שנואם במסגד הרבה פעמים.



וחלם היה כפר שאין אור והירח היחיד שמאיר להם.



אני ממליץ לכם לקרוא את הסיפרים: כי הם מענינים,



לומדים מהם הרבה דברים ועל שלושת הסיפרים האלה אפשר ללמוד הרבה מאוד.



בהרשלה הדבר המצחיק בסיפור הוא שאל את המלצרית עם הם יכולים



להביא לא לאוכל המלצרית אמרה:



"לא" והרשלה אמר עם לא תיתני לי לאכול אני יעשה מה שאבותי עשו



והמלצרית פחדה אז היא מהרה להביא לו אוכל ולבסוף המלצרית שאלה:



מה אבותיך עשו הרשלה אמר: ישנו רעבים.



הדבר המצחיק בסיפור של ג'וחא:



שהוא הלך למסגד ושאל אתם יודעים מה בירצוני לאומר כולם אמרו: "לא".



פטפטו ופטפטו עד שאמרו בפעם הבאה אנחנו נגיד "כן".



עבר שבוא וג'וחא בא למסגד ושאל:



אתם יודעים מה בירצוני לאומר כולם אמרו "כן".



ג'וחא אמר: עם אתם יוגעים אז אני לא צריך להגיד לכם.



פטפטו ופטפטו עד שאמרו חלק יגידו "לא" וחלק יגידו "כן" .



עבר שבוע וג'וחא ביקש לנאום ושאל:



אתם יודעים מה בירצוני לאומר חלק אמרו "כן" וחלק אמרו "לא".



ג'וחא אמר אלה שיודעים יספרו לאלה שלא יודעים.



הדבר המצחיק בסיפור של אנשי חלם הוא:



שהם נקחו גיגית של מים והם רצו לתפוס את הירח בתוך גיגית המים



שהם ראו את הירח בתוך הגיגית הם סגרו אותה במכסה של גיגית המים

אבל הם לא ראו את הירח הם ראו רק את השקף של הירח.

אבל אי-אפשר לתפוס את הירח בגיגית מים.

מוסר ההשכל בסיפור של הרשלה: שצריך לשאול מה שאבותינו עשו
במקום להביא ישר אוכל.

מוסר ההשכל בסיפור של ג'וחא:
שצריך לחשוב פעמיים לפני מעשה.

מוסר ההשכל בסיפור של חלם:
הוא למצוא פתרון לבעיה ואז שיש בעיה ויש פתרון לבעיה אז אפשר
לפתור את הבעיה.

אני מתרגש הכך שתקראו את

הסיפורים שלי.

מעשה בירח שאינו זורח

אנשי חלם הם אנשים לא חכמים במיוחד.

הרב שרצה ללכת הביתה אחרי התפילה. נפל לבור ונשאר שם.

בישיבה השבועית של החכמים של חלם.

החליטו שבגלל הירח אף אחד לא רואה כלום.

כי הירח לא מאיר הרבה.

חכם בשם ליזר אמר:"מתי כשיהיה ירח מלא רואים את הדרך".

שהירח מלא ניקח גיגית מים הירח יהיה בתוך הגיגית,

נתפוס אותו עם מכסה למעלה .

מוסר ההשכל שאם יש בעיה צריך לחשוב פיתרון כדי לפתור אותה.

הפתרון לבעיה הוא לתקן את הבור.

אם אין אור אז לקחת נר ולשים אותן בתוך עשישית.

הדבר המצחיק בסיפור הוא שאין דבר כזה לתפוס את הירח בטוח גיגית מים הם

ראו רק את השקופית של הירח בתוך המים.

ג'וחא נואם במסגד

גו'חא הוא דמות מסיפור עם ערבי.



שאוהב לצחוק על כולם.



גו'חא הלך למסגד ביום שישי ואמר האם משהו יודע מה בירצוני לומר?



כולם אמרו לא.



אם אתם לא יודעים אני לא צריך לומר לכם.



בפעם הבאה כולם יאמרו כן.



ואחרי שבוע ג'וחא בא ואמר האם אתם יודעים מה בירצוני לאומר.



כולם אמרו כן.



ג'וחא אמר אם אתם יודעים אז אני לא צריך לומר לכם.



הם חשבו לפעם הבאה שחלק אומרים כן וחלק אומרים לא.



אחרי שבוע ג'וחא בא ואמר האם אתם יודעים מה בירצוני לומר.

חלק אמרו כן וחלק אמרו לא.

ובסוף הוא אמר להם מי שיודע יגיד לזה שלא יודע.

מוסר ההשכל הוא לחשוב פעמיים לפני מעשה.




הדבר המצחיק בסיפור שלבסוף החלק שאמר שהם ידעו הם בעצם.

הכנת עפיפונים

ביום שישי 15.2.2010

הכנו עפיפונים אבא של גילעד אילן.

הוא הביא לנו שתי מקלות מחוברים זה עם זה חוט בצורת איקס.

הביאו לנו עוד חוט לשרוך מסביב וחתיכת נייר שדומה לקרטון.

האינו צריכים לגזור אותו לעפיפונים.

ולבסוף הדבקנו וקישטנו את העפיפונים.

אילן קשר לנו חוט לעפיפון.

ירדנו למטה וחניתה הביאה לנו עוד חוט כדי להעיף אותו.

היה לי מאוד כיף לעשות עפיפונים אני מקווה שיהיה לנו חוויה דומה לזאת שוב.

רפלקציה-למה צריך תגובות

אני אוהב להגיב לאחרים בגלל שכמו שמגיבים לי אני צריך להגיב לאחרים,



אני אוהב לכתוב במחשב, אני אוהב שהאחרים שמחים וגם אני.

לפעמים כשקוראים פוסט אפשר לתקן דברים של האחרים כמו שגיאות כתיב וגם אני שמח שהמשפחה
מגיבה לי בבלוג: מוסיפים, מסבירים...

צריך להגיב בבלוג של החברים שיהיה כיף לקרוא ולהשיר סימן שנהנתה מהקריאה.

אני מרגיש טוב כשגיבים לי ושאני מגיב הרבה לאחרים.

לנקום או לא לנקום

לפני הרבה זמן היו שתי חברות ליהי וזיוית.

הן היו החברות הכי טובות בבית הספר הן כל הזמן הלכו הביתה ביחד שזה עשרים דקות הליכה וכול הזמן הן קנו מים.

אחר שבוע זיוית שכחה את הכסף בבית.

זיוית רצתה לקנות בקבוק מים.

היא בקשה מליהי קצת כסף כי היה לה מספיק כסף לשתי בקבוקים.

ליהי לא נתנה לה.

וזיוית הייתה צמאה היא הלכה הביתה ושתתה בקבוק שלם של מים.

ואחרי עוד שבוע ליהי שכחה את הכסף אז היא שאלה מזיוית, אבל זיוית חשבה האם לנקום או לא לנקום.



המעשה של ליהי לא היה בוגר אם היא החברה טובה היא הייתה מביאה לה כסף.

בגלל זה זיוית צודקת.

אני הייתי נוקם בגלל שאם אני הייתי צמא לא הייתי נותן לה מים על מה שהיא עשתה שתרגיש לפחות איך זיוית הרגישה צמאה.

טיול לנחל אלכסנדר

ביום שלישי 2.2.2010
נסנו לנחל אלכסנדר באוטובוס.
הנחל היה מזוהם.

הלכנו לכיוון הנחל שבו הנחל זורם וראינו סוכה קטנה עם שקע חשמלי.

ראינו הרבה רכבות.

ובסוכה ישבנו והסבירו לנו על הנחל.

חזרנו לאוטובוס.

ונעסנו לים התיכון כי לשם הנחל זורם.

בים היה משמר חופים שמגן על צבי ים מפצועים ודיגים.

הם עשו שם ביתי חולים לצבי הים.

ראינו אותם פצועים ועשינו לנו תליון.

חזרנו לאוטובוס ונסענו הביתה.

אני האבתי את המקום ואני רוצה לחזור אליו שוב.