ביקור בחווה החקלאית

אתמול ביום רביעי 27.1.2010



נסעתי לחווה החקלאית עם כל הכיתה.



היו שם פרחים,

היו שתי דברים יפים 62 שנים למדינת ישראל ואת סמל בית המקדש שהוא המנורה בצורת פרחים.

ראינו הרבה עצים: עצי זית ועוד.



אחרי זה הלחנו לצמחים שמרפים וצמחי תבלינים.



בסוף הלכנו לחממה יש שם הרבה פרחים ומאד חם שם.



ישבנו סביב שתי שולחנות היה שם בוץ והביאו לנו אדנית עם צמח נענע.



נתנו לנו אותה במתנה שנשתול אותו בבית.



גם בשנה שעברה נתנו לנו נענע.



אכלנו סנוויצ'ים וחזרנו לבית הספר.

הרגשתי טוב בגלל כל הרחות של הפרחים, וצמח הנענע.

אחריות

אני בוחר לנטוע בכיתה אחריות כי כולם צריכים שיהיה אחריות:
שינקו את הכיתה, יכינו שעורים, ידאגו לחברים ואחריות אישית.

נטיעות וסכויות

חוני הלך ופגש איש זקן חוני שאל:
"כמה זמן לוקח לגדל פרות של עץ זה.?"
הזקן ענה לו:
"שבעים שנה לוקח לגדל פרותי עץ זה".
חוני שאל משהו אחר:
האם אתה תחייה שבעים שנה?
אתה תזכה לאכל מעץ זה.?"
ענה לו הזקן:
"כמו שאבותי נטעו לנו עצים אנחנו נמשיך ונשתול לילדנו."


מוסר האשכל הוא: שאנחנו צריכים לגדל עצים כמו שאבותנו עשו.

שמירה על העצים בעולם

חשוב מאוד לישמור על העצים בגלל שהם נותנים לנו אוויר לנשום.

ביער ובמקומות אחרים אסור לכרות עצים.

היום אין כמעט עצים לחיות.

לפחות אם אתם משתמשים בנייר תמחזרו אותו- בכל בית יש מיכל של אמניר.

תכניסו את הניירות למיחזור.

כדאי שנוכל לעשות איתו דברים.

בבקשה תקשיבו אל תכרתו הרבה עצים ממני יאיר שמבקש ממכם.

מכתב על עץ השקד

לרועי היקר! 20.12.10

אני רוצה לספר לך על עץ השקד.

הוא ממשפחת הורדניים.

בקיץ הוא ירוק,בחורף הוא ערום

ובחודש שבט הוא מתלבט בצבעים ורוד ולבן.

יש שתי סוגיי של עצי השקד-

שקד בר, ושקד רגיל.

שקד בר הוא בטעם מר ומכיל רעל מסוכן.

השקד הטבעי הרגיל לא מסוכן הוא בטעם מתוק.

כשתבוא, נלך לצלם את עץ השקד.

ממני יאיר.

למה צריך בלוג?

צריך בלוג בישביל שאנשים מכל העולם יכירו אותי את מה אני אוהב לעשות,
איזה זיכרונות אני זוכר...
הדבר הכי חשוב הוא לא לכתוב כתובות,
או שמות משפחה.
אם ידעו איפה אני גר יפרצו לי לבית.

סיפור על בעלי-חיים

יש לי כלבה בשם בייבי היה חמודה וקטנה.
היא נובחת על כל מי שניכנס או על בנאדם זר.
כולם חושבים שהיא תינשך אותם בגלל שהיא לא מכירה אותו אבל היא לא עושה כלום.
יש לנו אותה בגלל שקנו לסבתא את בייבי ליום הולדתה.
כל שנה של בנאדם זה 7 שנים של כלב אצלנו בגיל האדם היא חייה שבע שנים ו 7*7=49 אז היא
חייה 49 שנים.
יש לה כתם לידה העל הראש והיא כלבת פינצ'ר.

מכתב

13.1.2010

לרועי הבן דוד

רציתי לספר לך על פתח- תקווה.

אני נולדתי פה.

זאת עיר שמנסה לישמור על סביבה ירוקה,

יש כאן את בית החולים שניידר לילדים שזה בית החולים הכי טוב בהארץ.

אכשיו עונת החורף ולהפעמיים קר כאן.

יש נופים נהדרים :בעיר שלנו יש שתיי תכנות רכבת.

אתה יכול לבקר ואני אביא אותך מרשים לי.

אם אתה רוצה אני ישלך לך תמונה.

ממני יאיר.

הציור שלי בשם שלי

לתת מכל הלב

פעם אחת ביקשתי מחבר עפרון כחול.
הוא אמר שהוא צריך לשמור על זה בסוד ואני ישמור על זה בסוד
טוב מאוד:קודם תישמור את זה בסוד כי אבא שלי אומר אל תיבטח באף אחד,אז אני צריך לשאול אותו.
אז הוא יכעס אמרתי בסדר אני מוכן לישמור את העפרון הוא נתן לי את העפרון
לא יפה,לא בחשק,לא בכיף.
אז אמרתי לו:לא תודה אני ישאל ממישהו אחר,
כי אם נותנים משהוא צריך לתת מכל הלב. שלך יהיה חשק לתת ולי יהיה חשק לקבל.

יום בחיי

יום בחיי

בבוקר אני קם, מכין מערכת לבית ספר, מיתלבש, שותה והולך לבית ספר.

אני לומד בבית הספר:תנך,מוזיקה,מתמטיקה ואנגלית.

כשאני חוזר מבית הספר הביתה ובדרך אני שומע שירים מהטלפון.

בבית, אני משחק במחשב,רואה טלוויזיה,משחק בפלישטיישן...

הולך לגן התשעה,משחק מחבואים.תופסת,קלפים...

חוזר הביתה,מתקלח והולך לישון ומחכה למחר.

אני מרגיש טוב ביום הזה.